בחירת ה-"פטריה הישראלית"

"בואו לבחור איתנו את הפטריה הישראלית!"

ישראל שופעת במגוון ביולוגי עשיר של פטריות בר בצבעים שונים, בצורות מופלאות, בריחות, טקסטורות, וגדלים שונים. חלקן רעילות וחלקן נאכלות ובעלות טעמים מפתיעים.  לכולן תפקיד סביבתי חשוב במערכת האקולוגית. התחרות לבחירת "הפטריה הישראלית" היא הזדמנות לחשוף את הציבור הישראלי לממלכת הפטריות המופלאה שלנו.

מתחת לאדמה בטבע שוכנת ממלכה מסתורית,  ממלכת הפטריות. כאשר אנחנו אומרים "פטריה" אנחנו חושבים שהכוונה רק ל'פרי" שאנחנו רואים בחוץ. בפועל, רוב גוף הפטריה נמצא מתחת לאדמה ונקרא "תפטיר", מעין רשת קורים (בדומה לשורשי צמח). אבל פטריות אינן צמחים.  

פטריות  שייכות לממלכה נפרדת מהצומח ומהחי, הן לא חיה ולא צמח, אלא משהו "באמצע". בניגוד לצמחים הן לא מייצרות כלורופיל, ויש להן מספר התנהגויות נחקרות שמזכירות את עולם החי, כגון סוג של אינטיליגנציה. הפטריות מקיימות יחסי גומלין עם צמחים ויש להן תפקיד חיוני במערכת האקולוגית. נמצא כי עצים מתקשרים זה עם זה באמצעות תיווך של פטריות. יש פטריות שיודעות לשקם קרקע לאחר שריפה (למשל הפטריה "פירונמה  טבורית").

הפטריות מציעות לאדם מגוון רחב של שימושים, החל ממזון ומרפא ועד שימושים שונים לתועלת האדם, כגון עיצוב, צביעה ושימושים שונים בתעשייה. ישנן פטריות רעילות מאוד וגם להן תפקיד במערכת האקולוגית. חשוב שנכיר אותן וגם שנדע לשמור על הפטריות ועל הסביבה שבה הן גדלות.

בהשראת אהבתה העמוקה לפטריות, ומתוך רצון לקדם את המודעות לחשיבותן בטבע, יצאה מירב הראל, מדריכת ליקוט ותיקה, ביוזמה ייחודית: בחירת הפטירה הישראלית, בשיתוף פעולה עם עמותת פטריות הבר בישראל.

מפגש מקרי עם עקרב הוביל את מירב לרעיון הזה: "בתחילת אוגוסט, בעת טיול משפחתי, נתקלנו בעקב. ואז אחד הילדים אמר לי, אמא, את יודעת שיש עקרב לאומי? באותו רגע הבנתי שאם יש דבר כזה עקב לאומי איך זה שאין פטריה לאומית? מאז התחלתי לגלגל את הרעיון."

מירב פנתה ליולה וילוזני, יו"ר עמותת "פטריות הבר בישראל", והשתיים החלו להגות מיזם. לאחר התייעצות עם צוות מדריכי העמותה, התגבש צוות מצומצם שכלל את יולה וילוזני, מירב הראל ואמוץ חצרוני והחליטו לקרוא למיזם "הפטריה הישראלית"

איך עבד תהליך הבחירה?

מירב: "בהתחלה ערכו מחקר על התהליכים לבחירת סמלים לאומיים אחרים, התייעצנו ובנינו את המנגנון לבחירת "הפטריה הישראלית".

בשלב הראשון גובשה רשימה של 20 פטריות נפוצות ומוכרות בקרב מלקטים, בשיתוף מדריכי ליקוט מוסמכים של העמותה.
ברשימה נכללו המינים: אחלמית סגולה, אוזנית הכלך, קמרונית אדמדמה, כישורית מרושתת, ישעורית אפורה, אורנית נימים, חריפית אדומת רגל, פטרת האצטרובל, כפתית הגדות, נרתיקנית נאה דביקה, גמצוצית משחירה, דיואית מצויצת, שרועית אפרכסית, דרדסית רכה, דפונית מאוגדת, גושית הזאב, גבעונית נאכלת, גושית נאכלת, וכרסנית הגלליל.

בשלב השני: מתוך רשימת ה-20, נבחרו החמש המובילות: אחלמית סגולה, נטופה ערבה, אוזנית הכלך, נרתיקנית נאה דביקה ואורנית נימים, מתוכן תיבחר על ידי הציבור הפטריה הישראלית.

התקיים דיון פנימי בקרב המדריכים על השאלה האם לקבוע קריטריונים לבחירת הציבור, והוחלט ברוב קולות לאפשר לכל אחד לבחור על פי רחשי ליבו, כשהמיזם נשאר עממי ופתוח.

מירב: "על מנת לאפשר את בחירת הפטריה הישראלית אנחנו מלמדים את הציבור על פטריות הבר בעמוד העמותה בפייסבוק ובקבוצה "ליקוט במודיעין והסביבה", ומפנים להמשך למידה באתר המקצועי של העמותה -"פטריות בישראל", אשר נכתב ומנוהל על ידי אולגה גודורובה. 

בנוסף, יצרנו טופס הצבעה לבחירת הפטריה הישראלית, אשר כולל את שם הפטריה ותמונה מייצגת על מנת שהציבור הרחב יוכל לבחור בקלות את הפטריה הכי ישראלית בעיניו".

במי תבחרו?

אחלמית סגולה: 
פטריה יפהפייה וייחודית עם ריח מבושם, בעלת צבע סגול בהיר המזכיר את האבן אחלמה, שהיא אחת מ- 12 אבני החושן, המייצגות את 12 השבטים ואת האחדות בעם. גדלה ביערות מעורבים.

נטופה ערבה
יפיפייה ובעלת הופעה מיוחדת, פטריה כתומה אשר בעת חשיפת "הבשר" לאוויר משנה גוון לירקרק וידועה בטעמה הנפלא אחרי בישול (לכן נקראת 'ערבה'). גדלה ביערות מעורבים עם אורנים.

אוזנית הכלך:
נקראת כך כיון שצורתה מזכירה מבנה של אוזן. אוזנית הכלך גדלה בעיקר ליד הצמח כלך מצוי וממלאת תפקיד חשוב במערכת האקולוגית – היא ניזונה ומפרקת ענפים יבשים. זוהי הפטריה הנפוצה ביותר במסורת הליקוט הדרוזית בישראל.

נרתיקנית נאה דביקה:  
פטריית שדה בעלת מראה מבריק ייחודי. מכונה בערבית "האף של העגל". כשהיא בוקעת מה"נרתיק" היא בעלת מראה כפתורי לח שמזכיר את האף של העגל. הפטריה חובבת חנקן ולכן נמצא אותה בשדות מרעה של פרות. בעונה, הפטריה נמכרת בשווקי כפרים ערבים בישראל.

אורנית נימים :
פטריה גדולה שבתחתיתה ספוג צהוב בולט. הציבור הרחב מכיר אותה בשם "אורניה". יש לה יחסי מיקוריזה עם עצי אורן – איפה שיש אורניה חייב להיות עץ אורן.
לכן הפטריה נפוצה ביערות האורנים בישראל.

אנחנו מזמינים את חובבי הפטריות והטבע לבחור את הפטריה המועדפת מתוך חמש הפיינליסטיות.
המטרה שלנו ללמד ולחבר את הציבור בדרך קלילה ומהנה לייחודיות ולחשיבות של עולם הפטריות המקומי.  

שלב ההצבעה הציבורית הפתוחה יימשך עד סוף נובמבר.

ניתן להצביע בקישור:  https://forms.gle/jmSc4AU4PammP6t79

הכרזת התוצאות תתרחש באירוע השיא – הכנס השנתי השני של "פטריות הבר בישראל" ב- 26.12, שבו נכריז על הפטריה הישראלית .

תודה למשתתפים שמהווים 'תפטיר' אנושי ישראלי מגוון.

**לפני שמתחילים ללקט פטריות למאכל לבד יש ללמוד על זיהוי פטריות בצורה מעמיקה, כיוון שיש פטריות רעילות שאינן מיועדות למאכל. ניתן ללמוד על פטריות בצורה בטוחה ממדריכים מוסמכים המקיימים סיורי ליקוט.

דילוג לתוכן